פסיקת בית המשפט העליון מיום 19/07/2017, שינתה את ההסתמכות על הדין העברי שהיה נהוג עד כה וקבעה באופן תקדימי כי המזונות לא יוטלו בלעדית על הגבר .

עד היום ידענו כי רק האב חייב לשלם עבור צרכיהם החיוניים של ילדיו, ללא קשר ליכולות הכלכליות שלו אל מול גרושתו וללא כל התייחסות לשהיית הילדים במחיצתו.  

שכחו את כל מה שידעתם!

בית המשפט העליון קבע  שחיוב האב בתשלום מזונות קטינים רק בשל מינו, הינה הגדרה מפלה. בשל כך, נקבעה נוסחה לחישוב מזונות בין בני הזוג במטרה להביא לשוויון מהותי בין ההורים ולקחת בחשבון את כלל הגורמים הרלוונטיים.

הפסיקה מאפשרת החלה רטרואקטיבית, קרי, ניתן יהיה לפתוח הסכמי גירושין במידה וקיים בהם שינוי נסיבות מהותי המציג את "הנוסחה" בה מתקיים שוויון יחסי לעניין ההכנסות בין ההורים ויחס זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם. סכום המזונות יקבע בהתאם ליחס השהייה של הילדים את כל אחד מההורים.

בית המשפט יבחין בין העבר הרחוק, קרי, התנהלות בני הזוג כהורים עת היו נשואים אל מול העבר הקרוב, קרי, התנהלותם בתנאים של סכסוך.

בסופו של דבר, ההכרעה השיפוטית לאפשר משמורת פיסית משותפת מתקבלת לאחר בחינת מומחים מקצועיים וחקירת ההורים בבית המשפט.

״אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים.״ (דברי העליון בהלכת 919)

שימו לב –

יחד עם כל מה שנלמד עד כה מתיקון החוק החדש לעניין מזונות קטינים – בית הדין הרבני אינו מחויב בהלכה חדשה זו וממשיך לפסוק מזונות לפי הדין העברי.