בכל חברה אנושית, עוד מימי קדם, היו אנשים המשמשים כצד שלישי למתן סיוע לצדדים מסוכסכים מתוך רצון להביא ליישוב מחלוקות ביניהם.

באבולוציה של מערכת המשפט, התפתחה קשת רחבה של פתרונות חלופיים למחלוקות, המכונה בשפה המקצועית ADR, ביניהם הליך הגישור.

גישור הינו החלופה הכי קרובה לניהול משא ומתן ישיר בין צדדים מסוכסכים תוך רצון ליצירת תקשורת ביניהם.

בעולם, זכה הליך זה להצלחה רבה ובארצנו הולך וצובר תאוצה תוך העדפה ליישב סכסוכים בדרך זו ולא בין כתלי בית המשפט.  

העקרונות המנחים את תהליך הגישור הם אלו המאירים את יתרונותיו –

• השליטה בידי הצדדים – הצדדים בוחרים להיכנס להליך מסוג זה ויכולים לפרוש ממנו בכל עת. הצדדים שולטים בפרקי הזמן על גביהם יתנהל ההליך, הם אלו שקובעים את הנושאים השנויים במחלוקת.
• ההחלטות בידי הצדדים – הצדדים מנהלים את ההליך ועורכים את ההסכם ביניהם מתוך שקיפות, ויתור הכלה והבנה ובעיקר מתוך רצון לשלוט בהשלכות שיביא הפתרון לסכסוך ביניהם. בניגוד להתנהלות בהליך משפטי או במסגרת בוררות, אין למגשר סמכות להביא לפתרון באופן חד צדדי, קרי, הצדדים נותנים לעצמם את "פסק הדין".
• כבוד הדדי – ניהול המפגשים יבוצע בכבוד, בסבלנות וסובלנות. מקרי אלימות, הברחת נכסים ו/או אי אמירת אמת לא ינוהלו במסגרת הליך זה ואף יביאו להפסקתו במידה ויתגלה כי מתקיימים תוך כדי ההליך.
• גישה שיתופית – עידוד תקשורת בין הצדדים תוך חיפוש פתרון לשנוי במחלוקת מתוך הבנה שזהו אינטרס משותף. אין התייחסות למי "צודק" ומי "אשם" אלא לשימת דגש על העתיד.
• המגשר – חלה סודיות על ההליך. המגשר מחויב לה והצדדים מנגד מחויבים שלא להזמינו למתן עדות במסגרת הליך משפטי, במידה ויתקיים בעתיד. המגשר מחויב לנהוג בתום לב ובאובייקטיביות.