נפלה החלטה, מפרקים את המשפחה.
בדרך כלל צד אחד יוזם וצד שני פגוע. לקח לו לא מעט זמן להגיע להחלטה הזו. הרבה כעס, צער ומרמור עוברים ביניהם.
הסובבים חובשים כובעי "יועצים" ההורים מצודדים כל אחד בילדו האחים תומכים ומצדיקים את הצד הקרוב אליהם והחברים מכירים מקרה "בדיוק כזה" וכולם מפשילים שרוולים לטובת המאבק "מי ישיג את התנאים הטובים ביותר" של המשפחה המתפרקת והכל בשם האכפתיות.
האיש שמולך הוא שבחרת בו להיות בן הזוג שלך עד לשיבה טובה, הוא שבחרת בו להיות אב לילדייך האהובים, הוא שחווה איתך חוויות וחלם איתך חלומות הוא שהקים איתך משפחה.
מולך האשה האהובה זו שהיית מוכן לקטוף בשבילה את הירח האישה הלביאה שילדה לך ילדים שהיתה לך כתף תומכת מנחמת ובעיקר מחבקת האישה שבחרת להזדקן עימה ולהיות איתה בטוב וברע.
ועכשיו מה?! להיגרר לבתי משפט, להתנהל דרך עורכי דין שיפשילו שרוולים ויפרצו במלחמה בה שניכם תפסידו, כי אין מנצחים במלחמה, כולם מפסידים.
תפסידו כספים רבים על ההתדיינות המשפטית, שיכולים לשרת אתכם ואת ילדכם המשותפים שמבולבלים מהמצב אליו נקלעו. תפסידו זמן רב בין דיון לדיון, שהרי העומסים הכבדים וסדרי הדין יכולים לקחת חודשים ארוכים עד לשנים וכל המשפחה מטולטלת מדיון לדיון זמן רב מדיי בו לא ניתן להשתקם להתאושש להתקדם ולהבין מה קרה לכם.
וההחלטה – מה איתה?!
האם הגיוני שמישהו אחר יקבל החלטה כה הרת גורל בחייכם האישים? האם אתם לא מספיק בוגרים לקבל החלטה נכונה בשביל עצמכם לטובת המשך חיים יחד אך בנפרד?
מגיע לכם יותר מזה – מגיע לכם להתגשר ולקבל החלטה נכונה לכם ולילדכם מתוך הכרה והוקרה.