חיוב ההורה במזונות נעשה במבט כולל על סך כל המקורות הכלכליים אשר ברשותו ולא רק משכורתו, קרי, נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות.

כיום, החוק החדש, ,"הלכת 919", מתייחס למזונות ילדים באופנים שונים.

• הוצאות תלויות שהות – כל ההוצאות שמוציא כל אחד מההורים בעת שהות הילדים עמו.
• הוצאות שאינן תלויות שהות  – מדובר בהוצאות שאינן בגין הפעילות היומיומית השוטפת, למשל, תספורת, בגדים וכד'.
• הוצאות מדור – הוצאות בהן נושא כל אחד מההורים בגין דירה בה יחיו עמו הילדים.
• הוצאות חריגות – הוצאות חינוך, פנאי וכן הוצאות רפואיות.

העליון בפסיקתו –

״באותם מקרים שבהם שני ההורים הם מיטיבים ומוכשרים לכך, סביר להניח כי ההורה שריכז את מרבית הטיפול בילדים (למשל, דאג לרכישת ביגוד לילדים, לצריכת שירותי רפואה, לאספקה של עזרי לימוד לבתי הספר) יהיה גם ההורה שירכז את הטיפול באספקטים אלה לאחר הגירושין. ייתכן בהחלט מצב שבו מרכז הכובד של הטיפול בילדים השתנה במהלך שנות הנישואין בהתאם לצרכי ההורים והילדים עצמם, ושומה על בתי המשפט כי ייתנו את דעתם לכלל השינויים שנעשו בהקשר זה…. באותם מקרים שבהם לא ניתן להצביע על הורה אחד שלו עדיפות ברורה מבחינת ניסיון העבר ב"ריכוז" הטיפול בילדים, בית המשפט יבחן מהי טובת הילדים על-פי מכלול הנסיבות המשפחתיות וכישוריהם היחסיים של ההורים….הגם שהפתרון של הורה מרכז הוא פתרון פרקטי ונוח אשר יתאים למרבית המקרים הוא אינו בגדר "תורה למשה מסיני". אפשר להעלות על הדעת גם פתרונות אחרים….במקרים מסוימים…. פתיחת חשבון בנק מיוחד שבו יפקידו שני ההורים את חלקם בהוצאות הנוספות (אלה שאינן מתקזזות בעין). חשבון זה יכול להיות מנוהל על-פי תנאים שיוגדרו על-ידי בית משפט ויגובו בהסכם הפתיחה שלו אל מול הבנק (הגבלה על משיכת יתר מן ההסכם; הגבלה על משיכת כספים מעבר לסכום שייקבע באופן חד צדדי). זהו פתרון מורכב יותר שאינו מתאים לכל משפחה ומשפחה, אך יכול לסייע בחלק מן המקרים (בפרט באלה המאופיינים במידת אמון ושיתוף פעולה גבוהה יותר בין הצדדים). המכנה המשותף למנגנון של הורה מרכז ושל פתיחת חשבון בנק משותף הוא שבשני המקרים קיים מנגנון המבטיח העברה של הכספים בתחילת החודש, ובשני המקרים קיים היבט ריכוזי בניהול ההוצאות.״

ועכשיו שנבין –

• שווה בשווה

במקרה בו שני ההורים משתכרים בסכום זהה (גם סטיות קלות יחושבו באותו האופן)

וזמני השהות של הילדים מתחלקים בין ההורים באופן שווה

כל אחד מההורים יישא בהוצאות תלויות השהות של הילדים ובמדורם בעת שהותם אצלו.

לעניין הוצאות בלתי תלויות, בית המשפט יקבע את גובה ההוצאות וההורים ידרשו להעביר מחצית מהן כל אחד ובדרך זו יקבע אם יהיה הורה מרכז אחד או ששני ההורים יתחלקו ביניהם גם לעניין הוצאות הילדים ואולי בכלל יפסוק על פתיחת חשבון בנק משותף לצורך העניין.

ההוצאות החריגות ישולמו על ידי ההורים בחלקים שווים.

• שווה בשכר ולא שווה במשמורת

במקרה בו שני ההורים משתכרים באופן דומה אך זמני השהות של הילדים שונים, קרי, 30% אצל האב ו – 70% אצל האם.

במקרה שכזה – בית המשפט יקבע את גובה ההוצאות תלויות השהות ואת גובה ההוצאות שאינן תלויות שהות. גובה ההוצאות תלויות השהות יתחלק בהתאם ליחס השהות ולגובה ההכנסות.

לגבי ההוצאות שאינן תלויות שהות יקבע הורה  מרכזי והם יתחלקו בין ההורים בחלקים שווים וכן יישאו ההורים בחלקים שווים בהוצאות החריגות של הילדים.

• שווה במשמורת ולא שווה בשכר

האם מרוויחה 5,000 ש״ח והאב משתכר 20,000 ש״ח (יחס ההכנסות הוא 20-80).

המשמורת היא משותפת והילדים שוהים אצל האם 60% מהזמן ואל האב 40% מהזמן.

בית המשפט יקבע את גובה ההוצאות תלויות השהות.

ההוצאות שאינן תלויות שהות ישולמו להורה המרכזי כאשר האב יישא ב – 80% מהם והאם ב – 20% בהתאם ליחס הכנסותיהם, ובאותו יחס ישלמו ההורים את ההוצאות החריגות.